שברי מאמץ הם סדקים בעצמות שברי מאמץ מדורגים מ1-4 כאשר 1 הוא קל ביותר ו4 חמור ביותר.
העצם היא רקמה פעילה למרות שצורתה החיצונית נשמרת ללא שינוי הרי שבתוכה חלים שינויים כל הזמן ועצם נהרסת ונבנית.
העצם היא מנגנון עדין ומורכב והיא חשופה לפגיעות ואחד הפגיעות זה שבר מאמץ.
שבר מאמץ נגרם משחיקת העצם כתוצאה מעומסים רציפים חוזרים ונשנים המופעלים עליה.
שברי מאמץ מופיעים כאשר השרירים עייפים ואינם יכולים לספוג מאמץ נוסף ,גם חוסר שעות שינה וחוסר סידן וויטמינים גורמים לשברי מאמץ.
ככל שהעצם עברה אימונים במהלך השנים וככל שמערכת השרירים מאומנת עם תיאום בין השרירים הסיכוי לשברי מאמץ קטנים יותר.
לאנשים שיש להם פלטפוס או הולפוס (קשת גבוהה) יש עומס גדול על עצמות כף הרגל והשוק והם בסיכון גבוה לקבל שבר מאמץ.
שבר מאמץ הוא שבר ללא תזוזה ולכן אין צורך לקבע אותו בגבס אבל דרושה מנוחה מרובה ולא להעמיס על הרגליים משקל ולהימנע מפעולות הגורמות זעזועים כגון ריצה וקפיצה, במקרים קלים ניתן לבצע פעילויות ללא זעזועים – פעולות עגולות כמו רכיבה על אופניים , סטפר ותרגילי משקולות ומכשירים בישיבה ובשכיבה.
אפשר לעשות פעילות לחיזוק הרגל. במשך שבוע צריך לקרר את אזור הפציעה כ-20 דקות, לחבוש בתחבושת לחץ ולהרים את הרגל גבוה.
חזרה לפעילות צריכה להיות הדרגתית, חשוב להשתמש במדרסים איכותיים שעשויים מחומרים בולמי זעזועים כאשר המדרסים הטובים ביותר הינם בטכניקה של חבישת הרגל התחבושות גבס תוך עיצוב צורת הדריכה האידיאלית – מדרסים בשיטת ((E.F.Sׂ))
במקרה ששבר מאמץ חמור – כף רגל צריכה להיות במנוחה מוחלטת.